הוויפט – כלב לכל אחד

מאמר זה פורסם ע"י אנדריאה חטב בגליון #6-2001 של העיתון "ברוח הזמן" של החוג הישראלי לכלבי רוח.

מישהי אמרה לי פעם – שהכלב שלי זה החלום שלה – להיות רזה תמיד. .. בכלל כשרואים את הוויפט בפעם הראשונה מתקשים שלא לרחם עליו – הוא לא רזה מדיי? הוא לא חולה? למה הזנב שלו בין הרגליים? אוכלים לו את האוכל? …. גברת אחת אפילו הרחיקה לכת – כל הכבוד לך שהצלת אותו …

‏אבל לוויפט המדהים והנפלא אפשר להתרגל במהירות. יש בו המון אלגנטיות, חוכמה, צייתנות ואהבה, ומהר מאד שוכחים איך צחקנו לראשונה כשראינו אותו רועד מקור באמצע חודש אפריל.

בבית הם בד"כ שקטים ומנומסים, מעדיפים להתכרבל על הכורסא או הספה. אבל בחוץ כל האנרגיות החבויות פורצות החוצה – הם רצים ורודפים אחרי כל דבר שזז – כדור, מקל ,חתול, ואם יש גם ארנבת בשטח – האדרנלין גועש בדמם. קתלין קול, בעלת וויפס אומרת שלוויפט יש רק שני מצבים – on ‏ ו- … off .

‏לא קשה לשמור על כושרו של הוויפט. טיול רגלי של 20 ‏דקות ,ושחרור לריצה חופשית בפארק או בשטח פתוח אחר לעוד 15‏ דקות ישמרו על הוויפט במצב גופני טוב ובריא.

‏כשיש שני וויפסים או יותר באותו בית הם יעסיקו את עצמם במרדפים ומשחקים יצירתיים וישמרו היטב על ‏כושרם הגופני. בכלל עדיף לגדל ליד הוויפס עוד וויפט או לפחות חתול … מה שלא ימנע ממנו לרדוף אחרי חתולים זרים בחוץ.

הנקבות בד"כ יותר עצמאיות, וגם יותר מהירות. הזכרים יותר צייתניים ומתאימים עצמם נפלא לתנאי הבית. כושר הלימוד של הוויפס מדהים ,לפעמים רק מהתבוננות , גם כישורי הצייד נלמדים בקלות. הנתונים הפיזיים והמנטליים שלהם מאפשרים להם להשתלב ולהצליח בתחרויות אג'יליטי, כדור עף וצלחות מעופפות.

לגזע כמעט ואין בעיות ומחלות גנטיות בגזע. הבעיות הבריאותיות השכיחות נובעות מתאונות על רקע המהירות הגבוהה שלהם.

עם בני המשפחה ובמיוחד עם ילדים הוויפט מסתדר נפלא, ואין מתאים יותר ממנו לתחרות "המציג הצעיר".

לסיכום – הוויפס הוא כלב רב-תחומי, קל להחזקה ולטיפוח, וחבר אמיתי לכל בני הבית. אני יכולה לומר בלב שלם שהוויפט הוא כלב לכל אחד!